תהליך טיהור מים

ראשית חשוב להבין, כי עם כל הכבוד להמצאות האדם מי שמבצע את טיהור המים הוא הבקטריות (חיידקים), ישנם בעולם אינספור סוגי בקטריות ומכיוון שתהליך ההתרבות שלהן מהיר, בסביבה בא נמצא ריבוי של חומר מסויים (דטרגנטים למשל) מספר מועט של בקטריות שמצליחות להיות מוזנות ע"י אותו חומר יצליחו להתרבות במידה כזו שיתקיים פירוק יעיל. ומכיוון שאת בעיית המזון לבקטריות פתרנו, כל שלאדם נותר הוא לספק להן חמצן, ואת זאת נעשה באמצעות הצמחים המתאימים.
אם נתבונן על תכולתו של שמפו ממוצע, נראה כי כמות החומרים שיש לפרק היא רבה מאוד.
כאשר מודדים יעילות פירוק, מקובל להתייחס למאפיינים העיקריים:

BOD – biochemical oxygen demand - צריכת חמצן ביולוגית – כמות החמצן הנקלטת ע"י המיקרואורגניזמים והחומרים האורגנים הנמצאים במים. ככל שיש במים יותר מזהמים אורגנים, כך תהיה צריכת החמצן שלהם גבוהה יותר.

TSS – כלל מוצקים מרחפים - ככל שכמות החלקיקים במים (מגודל מילמיקרון ומעלה) רבה יותר המים יראו עכורים יותר.
N – חנקן - האמוניהNH3 - היא התוצר החנקני העיקרי של פירוק החלבונים. החנקן משתחרר לאטמוספירה על ידי תהליכי ניטריפיקציה.

P – זרחן

להלן טבלה המתארת את טיפול כל אחד מחלקי הצמח במזהמים העיקריים: