מצב המים בישראל

המים הופכים בתחילת המאה ה- 21 להיות אתגר משמעותי למספר רב של מדינות בעולם, החיסרון הפך לעיסוק מרכזי במדינות כמו ספרד, אוסטרליה, קליפורניה ועוד. הסיבות לכך הן:
1. שינויים בכמות המשקעים, עוצמתם ופריסתם על פני הזמן עקב שינויי אקלים.
2. עלייה בשכיחות הופעתן של שנות בצורת.
3. ירידה באיכות המים במקורות הטבעיים הנובעת בעיקר מזיהום שמקורו בפעילות אנושית על פני השטח (חלחול של ביוב ושל חומרים מסוכנים נוספים למאגרי מי התהום) ודלדול מקורות מים, כתוצאה ממיעוט משקעים ומשימוש יתר, המביא לירידת מפלסים ולהמלחה.
4. העלייה בקצב גידול האוכלוסייה וברמת החיים - במאה השנים האחרונות, אוכלוסיית העולם גדלה פי 4 והשימוש במים גדל פי 9! העיור המואץ, כתוצאה מגידול האוכלוסייה, גורם להקטנת כמויות הגשמים המחלחלות למי תהום מחד, ולהגדלת כמויות המים הזורמות לים ו"מתבזבזות" מאידך.
מצב המים בישראל הוא לא פחות מקטסטרופלי.
ועדות החקירה, בין אם ימצאו אשמים ובין אם לאו לא יוכלו לתקן את המצב.
נדמה שאת שורש הבעיה כל ילד מבין:
מצד אחד צריכה של מדינה מערבית בעלת 7 מיליון תושבים, חקלאות מפותחת לשוק המקומי וליצוא, דשאים, גנים. כולנו אוהבים "ירוק בעיניים"
ומאידך מיקומה של ישראל הינו בצפון רצועת המדבריות העולמית, ללא מקור מים משמעותי כמו נהר.
בשנים האחרונות, ישראל עברה רצף של בצורות, שקשה שלא לקשור אותו להתחממות הגלובלית. (לשלב תמונות – משקעים בישראל, צריכת מים לפי מגזרים, מים זמינים)

שיפור מאזן המים
ישנן 3 דרכים לשיפור המאזן
• התפלת מים
• ניצול רב יותר של המקורות: קדיחת בארות נוספות, סכירת מים עיליים וניצולם
• מיחזור מי שפכים

הצריכה הביתית

בניגוד לדעה הרווחת, החקלאות אינה הצרכן העיקרי של מים שפירים (להבדיל ממי קולחין שהינם מים מטוהרים). עד סוף שנות השמונים, החקלאות נהנתה מכמות לא מוגבלת של מים, אולם העלאת התעריפים לחקלאות בשילוב עם מכסות מים הופכות ומצטמצמות שינו את המצב. הצריכה הביתית לעומתן הלכה וגדלה וכיום היא הצרכן העיקרי.